ההמשך...
יום שישי הגיע ותיכף אור על פני יופיע,
השמש הפציעה, קרן אור עד אלי הגיעה.
פקחתי את עיני, חיוך מרוח על שפתיי.
נשקתי בשפתייך וליטפתי את שדייך,
פקחת את עינייך, נושקת בתשוקה בשפתיי.
ידייך העדינות דחפו אותי קלות מעלייך,
רגלייך זזו ונשקו אל עבר המרצפות.
קמת על רגלייך, הבטת אלי במבט חודר וחושני,
מעבר לכתף שרק הרגע הייתה צמודה לגופי.
שדייך החושניות נעים לצדדים, הפיטמות זקורות מלפנים.
מהלכת לך החוצה, בשילובי רגליים בצורה חושנית,
כולי מבולבל הרגע היית בידי ועכשיו את אמרת דיי?
דיי?
קולות מים בוקעים מהבית ואני עוד לא שמתי נעלי בית,
זהו הגשם שהקדים לבוא? או שיש שיטפון שמחלחל לאיטו.
קולות המים מפלחים את נשמתי,
לא נותנים מרגוע בתחושתי.
עייף מהלילה מותש כולי, קם לי מהמיטה לאיטי.
תר אחר הרעש במסדרון, פותח דלתות של ארון.
מתעשת על עצמי ופונה לאמבטיה,
מזיז את הדלת, רואה אותך ערומה בין הטיפות.
הטיפות שמתפלחות על גופך, נוזלות על שדייך,
יורדות מטה מטה מלטפות את שפתייך.
מביט במבטי הערצה על הרוגע והשלווה,
על החום והאדים שמהדהדים באהבה.
את מושכת אותי פנימה, מפשיטה את בגדיי.
מצמידה אותי אלייך ואני אותך אליי,
המום מהתחושה, נכנע לרגע.
לוחשת היא באוזני ונושקת בשפתיי,
היום אתה שלי ורק בשבילי.
מרפרף בלשוני, מראה לך את מגע אהבתי,
נוגע לא נוגע וגופך משתגע.
הבטן שלך צמודה לשלי,
צמודה קרוב קרוב לחיקי.
עומד הוא דום ומתחיל להיות אדום,
זקור כביום פקודה מחכה לך אהובה.
הכול בשקט כה רועם שמפלח את הוילון המהמם,
חודר הוא בין שפתייך, נע פנימה החוצה במשעולייך.
רוטטת מתשוקה לא ממתינה,
ידייך לופטות בצווארי, מרימה עצמך על גבי,
רגלייך משולבות מאחור, לא נותנות מרגוע או לבחור.
מביט בשדייך המעוצבות במכחול, פיטמותייך זקורות לאור,
לופט את שדייך בתשוקה, מוצץ את פיטמותייך באהבה.
כולי להוט, כאן בשבילך נהנה ממגע גופך.
מוריד אותך מעלי ומושך אותך בידיי,
מוביל אל עבר החדר הסמוך.
פורס מגבת לכל הצדדים,
מרים אותך מעל סדינים.
מפעיל את מכונת הכביסה,
וכולך רוטטת אותו מכניסה.
רעד הסדינים מתחת לגופך,
ואני פה בתוך תוכך.
גורם לך לגמור עוד ועוד,
להשתחרר שוב ושוב,
לאחוז בגבי, לצלוק את גופי, להשאיר חותם של פסים מציפורנייך,
חתולה עם תשוקה אלוהית, שרטה אותי מרוב שמלהיט.
דוחפת אותי אחורה ויורדת על ברכייך,
אני מסרב ומשכיב אותך על עכוזייך.
חודר מאחור, אל מקום לא נודע.
תר אחר גופך בתשוקה מביט במבטך,
משהו לא צפוי חדר פנימה והחליק בנעימות,
בעדינות כה רבה מפלח את עכוזייך באהבה.
שולחת חיוך מעל שפתייך ומושכת אותי אליייך,
פנימה החוצה אני ממשיך, מגלה את גופך באופן בלתי הפיך.
רעד בכל גופך קולות בוקעים מגרונך,
צרחות של הנאה מצידי, מרטיטות את כל גופי.
נהרות של תשוקה זורמים ממני אלייך,
ממלאות את גופך ושדייך.
קם על רגליי מושיט ידיי,
מושך אותך אלי.
חוזרים אל המקלחת שאת מימיה מזרימה,
מצפה היא לנו למגע הטיפות בגופנו באהבה.
הטיפות שוב מלטפות את עורנו,
מנקות נוזלי אהבה מעלינו.
מסבן אני את גופך ואת את גופי,
מלא קצף אנוכי.
חוזרים מבעד לטיפות המלטפות,
מתפלחות הן על עורנו פחות ופחות.
לוקחים מגבות בידינו,
מנגבים האחד את השניה שנינו.
מתלבשים חגיגי לקראת השבת.
יושבים לאכול את האוכל שבישלתי אמש בתשוקה,
מביטים אחד לשניה בעיניים בשקט של אהבה.
שקט מלא הבנה ללא צורך במילים.
מבטים שמפלחים את השממה,
נותנים שקט ומרגוע לנשמה.
מזכירים לנו יומיים,
יומיים מלאים בתשוקה אלוהית של אהבה תהומית.