כשאתה רווק, נראה סבבה, וחי בתל אביב - לא כזה קשה למצוא זיונים במציאות. מה אכפת לי מה מצבה הזוגי של הפרטנרית שלי? עדיף אפילו שלא אדע. כשגיליתי את העולם הוירטואלי של הצ'טים למיניהם, גיליתי את האפשרות למצוא בחורות חרמניות אד-הוק. נפתח בפניי חלון שאני מניח שכל אחד מגולשי האתר המבורך הזה ושכמותו כבר מכירים: שעת לילה מאוחרת, אתה חוזר שיכור ולבד. במקום להחזיק את הזין בעצמך ולאונן מול פורנו אתה אמנם מחזיק את הזין בעצמך, אבל מולך במצלמה נמצאת אישה חרמנית בדיוק כמוך שמאוננת בדיוק כמוך. הטוב בעולם הוירטואלי שאפשר לעזוב בכל רגע שרוצים וגם לחזור. האם על זה מדבר גלגול הנשמות? יכול להיות.
השנים חלפו להן. היו תקופות שהחיים האישיים היו מלאים, וכשהיה חסר וחסך - העולם הוירטואלי מילא אותם. פגשתי במציאות לא מעט נשים שאוננתי/סייברתי איתן - עם חלקן זה היה חד פעמי, עם חלקן זה הפך ליזיזות, חלקן הפכו לידידות, חלקן אף לבנות זוג.
ואז התמסדתי. עזבתי את העיר ומחקתי מחיי את כל היזיזות. ככל גבר מאוהב ידעתי שגם אם בחורה תזרוק את עצמה עלי אומר לה שהיא פספסה את הרכבת. לאחר כמה חודשים/שנים התחלתי להרהר: מה באמת אזיין את אותו הכוס כל החיים? אני באמת אוהב אותה ואני באמת רואה את עצמי רק איתה, אבל מה יהיה עם השעמום ורגעי היובש? ואז חזרתי לאונן.
כשדיברתי על זה עם אנשים התגובות נעו בין סימפטיה לבין גועל. ובכל זאת, ההיגיון שלי אומר אחרת. הטיעון שלי הוא בסיסי: אם לאונן זה בסדר, ופורנו זה הסכמה בשתיקה, אז מה הבעיה בסייבר?
אשמח לקבל תגובות והצעות.
הערה: כרגע מדובר רק בוירטואליה.